ניל לא היה מדען, גם לא חוקר. אולי פילוסוף, ומעל לכל חולם. הוא לא השתייך לזרם כזה או אחר של אסכולה כזו או אחרת בחינוך או בפסיכולוגיה, הוא לא פיתח שיטה או תורה. כל דבריו היו בעצם ביטוי של אישיותו הוא. הוא שאל מד"ר רייך את המונח self regulation"" ניהול עצמי, והוא התכוון בכך לתאר את זכותו של כל ילד לחיות בחופשיות את חייו, מבלי שרשויות חיצוניות תתערבנה לו באישיות וברגשות.
בבית ספרו, סאמרהיל, הוא דגל בשיטה: אתה חופשי לחיות את חייך כל עוד אינך מפריע את שלוותם של של האחרים. הוא טען שבריאות נפשית היא כאשר איננו כופים דבר ולימוד נעשה מתוך בחירה ולא
מתוך הכרח.

אסיפת התלמידים בסאמרהיל

ניל נולד בסקוטלנד הקלוויניסטית, בשנת 1883. במשפחה שבה האם היתה קרירה ומרוחקת והאב לא נטה חיבה והערכה לאלכסנדר הצעיר. הוא היה הרביעי מבין 13 ילדים, אביו היה מורה הכפר. שיטות החינוך באותם ימים לא בחלו בענישה בעזרת שוט. המשפחה לא היתה דתית במובן הטקסי של המילה, אך הדת שלטה באווירה של הבית כצל מאיים או כפי שהוא תיאר זאת במילותיו: אווירה של שלילת החיים. כל שהיה זכור לו היה היעדר האהבה שהוא היה כה זקוק לה ואשר נתן כה בחופשיות לתלמידיו בבית ספרו.הוא היה הילד שצבע את אופניו בכחול כשכולם צבעו בשחור, תלמיד בודד שחוזקו היה לחולשתו, ואשר חיפש, בבגרותו להפוך את תלמידיו לאנשים אשר אינם חיים את החיים בפסיביות מתוך שהם הולכים בשתיקה אחר ההמון, אלא שיהיו לאנשים חושבים, מחליטים ועומדים על דעתם ובחירותיהם.
בגיל 25 הוא למד אנגלית ללימודי תואר באוניברסיטת אדינבורג, והפך כמו אביו, למורה בדרום סקוטלנד. שם הוא החל לפתח את השקפת עולמו בענין חינוך ילדים. ספרו הראשון "A dominie's Log" נכתב לאחר שנת לימוד אחת בדרום סקוטלנד והוא  בעצם : יומנו של מורה בבית ספר.
הוא כתב בספרו שהצליח להפוך בית ספר קשה יום למגרש משחקים. הילדים שיחקו בו בחדווה וציירו בו גרפים בצבעים, אכלו ממתקים תוך כדי שהם קוראים בספריהם ברצון.

ב- 1917 ביקר ניל בקהילה של נערים עבריינים שנוהלה על ידי הומר ליין. הומר ליין האמין בכל ליבו בטוב ליבו של הילד. שם, בקהילה שנועדה ללמד את הילדים לחזור ולהועיל לחברה, נחשף ניל לראשונה לשליטה וניהול עצמיים. שם הציג הומר ליין לניל שני יסודות חשובים שהיו הבסיס לכינון בית הספר "סאמרהיל" בעתיד. קיומה של אסיפה פרטית של הילדים שבה יחליטו על מהלך חיי היומיום שלהם, והחשיבות הכה גדולה שטובתו הנפשית של הילד עולה בחשיבותה על קידומו האקדמי ולימודיו של הילד.
ובמילותיו של ניל: אני מעדיף בית ספר שייצור מנקי רחובות מאושרים מאשר מורים נוירוטיים.
כמו ד"ר וילהלם רייך, גם ניל האמין ביכולתו המופלאה של הילד לכוון את עצמו ולחיות את חייו.
ניל האמין בכל ליבו ביכולתו המולדת של כל אחד ללמוד ולנהל בעצמו את חייו וחינוכו האקדמי. הוא האמין שיכול זו יכולה להתקיים רק במצב של חופש.
"תיעוד של ידידות" הוא ספר המביא את חלופת המכתבים בין ד"ר וילהלם רייך לבין א.ס. ניל בין
השנים 1936-1957.
Record of a Friendship
The Correspondence of Wilhelm Reich and A.S.Neill, 1936-1957
Farrar, Straus, Giroux 1981
ניל נפטר בשנת 1973 בסאמרהיל. הוא היה איש חינוך מוקף בילדים כל חייו.