כל שד בנוי מ- 15-20 חלקים הקרויים אונות, אלו מתחלקות לחלקים (אונות) קטנים יותר. שני החלקים האלו מחוברים ביניהם בעזרת צינוריות דקיקות. סוג הסרטן הנפוץ ביותר בשד הוא הסרטן הנמצא בתאי הצינוריות (ductal cancer). סרטן המתחיל באונות הגדולות או הקטנות נקרא סרטן לובולרי (אונה= lobe) . סרטן לובולרי נמצא לעיתים קרובות בשתי האונות. קיים סוג נוסף של סרטן, ששכיחותו נמוכה מאוד, זהו סרטן השד הדלקתי, אשר בו השד אדום, חם ונפוח.
סרטן שד תורשתי מהווה 5%-10% מכל מקרי סרטן השד. הגנים בתאים נושאים את המידע התורשתי המתקבל מההורים. גנים מסוימים נמצאו פגומים אצל חולות בסרטן השד. קרובות של חולות אלו הנושאות את אותם גנים פגומים עשויות לפתח סרטן השד או סרטן השחלות. קבוצות אתניות שונות נוטות ללקות בגנים פגומים מסוג מסוים. בדיקות ומבדקים נערכים בכדי לזהות המצאות גנים פגומים ולהיערך לטיפול מניעתי הרבה לפני שהסרטן מתפתח.
גלולות נגד הריון הם גורם נוסף שיש לשקול. מחקרים הראו קשר בין נטילת גלולות למניעת הריון ולעלייה קלה במספר החולות בסרטן השד.
במידה ומגלים שינויים בשד יש לראות רופא. הרופא עשוי להמליץ על ממוגרפיה.
במידה ומגלים גוש בשד, יתכן והרופא ימליץ על ביופסיה, שהיא בדיקה בה חותכים חלקיק זעיר של רקמת הגוש ובודקים מבעד למיקרוסקופ אם ישנם תאים סרטניים. לעיתים הביופסיה נערכת על ידי החדרה של מחט לתוך השד ושאיבה של מעט מהרקמה. כאשר הבדיקה מאשרת שקיימים תאים סרטניים, חייבים לבצע בדיקה הנקראת בדיקת רצפטורים של אסטרוגן ופרוגסטרון, על התאים הסרטניים.
בדיקת הרצפטורים של האסטרוגן והפרוגסטרון מראה לנו האם גדילת התאים האלו מושפעים מההורמונים – אסטרוגן ופרוגסטרון. בדיקות אלו נותנות לנו מושג על הישנות הסרטן המסוים הזה. תוצאות הבדיקה הזו נותנות לרופא מידע העוזר לו לקבוע המשך טיפול. הרופא יכול להחליט האם להשתמש בתרפיית הורמונים בכדי לעצור את גדילת התאים הסרטניים. צריך לקחת דגימת ריקמה מהגידול למעבדה לבדיקת אסטרוגן ופרוגסטרון כבר בזמן הביופסיה משום שעשוי להיות מצב בו יהיה קשה להשיג מספיק תאים סרטניים מאוחר יותר, למרות ששיטות וטכניקות חדישות ביותר אינן מתאימות לרקמה טרייה.
סיכויי ההחלמה ובחירת דרכי הטיפול תלויים בשלב הסרטן ( האם הסרטן נמצא רק בשד או שהוא התפשט לאזורים אחרים בגוף), סוג הסרטן, אפיונים מסוימים של תאי הסרטן והאם הסרטן נמצא גם בשד השני. הפרוגנוזה (סיכוי ההחלמה) תלויים גם הגיל האישה, מצב הפריון שלה (האם היא עדיין מקבלת את המחזור החודשי או שהיא בשלב הבלות) משקל האישה ומצב בריאותה הכללי.
במידה והאישה עומדת לעבור מסקטומיה – כריתת השד, יש לדון באפשרות של שחזור השד. שחזור השד ניתן לעשות בזמן ניתוח הכריתה או בזמן כלשהו בעתיד. שחזור השד יכול להיעשות תוך שימוש ברקמת האישה (רקמה שאינה רקמת שד) או תוך שימוש בשתלים. ישנם סוגים שונים של שתלים. כיום, בארה"ב, מותר השימוש בשתלים ממולאים בג'ל סיליקון רק במקרים רפואיים. שתלים ממולאים בתמיסת מי מלח נמצאים גם הם בשימוש.
השלבים במחלת סרטן השד
ברגע שמגלים נוכחות של סרטן, יש לבצע בדיקות בכדי לקבוע האם הסרטן התפשט מחוץ לשד עצמו לאברים אחרים. זה נקרא הגדרת השלב של מחלת הסרטן, והוא הכרחי לרופא בכדי לקבוע ולהחליט על המשך טיפול. השלבים הבאים נמצאים בשימוש בתיאור מחלת סרטן השד.
שלב 0 – נוכחות קרצינומה – תאים סרטניים ממאירים
כ- 15%-20% ממקרי סרטן השד מתגלים בשלבים מוקדמים ביותר. לעיתים הם נקראים נוכחות קרצינומית (carcinoma in situ).
ישנם שני סוגים של נוכחות קרצינומית:
- קרצינומה של הצינוקרות הדקיקים ( intraductal carcinoma,ductal carcinoma DCIS ).
- קרצינומה לובולרית – LCIS. סוג זה הוא אינו סרטן, אלא שלשם הגדרת השלבים הוא נקרא נוכחות קרצינומה (סרטן) – שלב 0 של סרטן השד. לעיתים מגלים סוג זה כאשר מבצעים ביופסיה לצורך בדיקה של גוש אחר או ממצא אחר המתגלה בממוגרפיה. לחולות אשר נמצא אצלן ממצא זה יש סיכוי של 25% לפתח סרטן השד בכל אחד מהשדיים במשך התקופה של עשרים וחמש השנים הבאות.
שלב 1
הגידול אינו גדול משני (2) ס"מ ולא התפשט מחוץ לשד.
שלב 2
השלב מתחלק לשניים: A, ו - B .
שלב 2A מוגדר על ידי אחת מהקטגוריות הבאות:
הגידול אינו גדול משני (2) ס"מ אך התפשט לבלוטות הלימפה בבית השחי.
הגידול בגודל 5-2 ס"מ אך לא התפשט לבלוטות הלימפה בבית השחי.
שלב 2B מוגדר על ידי אחת מהקטגוריות הבאות:
הגידול הוא בגודל בין 2 ל – 5 ס"מ והתפשט לבלוטות הלימפה בבית השחי.
הגידול הוא גדול מחמישה (5) ס"מ אך לא התפשט לבלוטות הלימפה בבית השחי.
שלב 3
שלב 3 מתחלק ל: A ו – B.
שלב 3A מוגדר על ידי אחת מהקטגוריות הבאות:
הסרטן קטן מחמישה ס"מ והתפשט לבלוטות הלימפה בבית השחי, בלוטות הלימפה צמודות אלו עם אלו ולאברים אחרים.
הגידול גדול מחמישה (5) ס"מ והתפשט לבלוטות הלימפה בבית השחי.
שלב 3B מוגדר על ידי אחת מהקטגוריות הבאות:
הגידול התפשט לרמה קרובה לשד (עור או דופן בית החזה, כולל הצלעות והשרירים בחזה).
הגידול התפשט לבלוטות הלימפה בתוך דופן בית החזה ולאורך עצם החזה.
שלב 4
הגידול התפשט לאברים אחרים בגוף, לעיתים קרובות לעצמות, לריאות, לכבד, או למוח. או שהגידול התפשט מקומית לעור ולבלוטות הלימפה בתוך הצוואר בסמוך לעצם הצוואר.
סרטן השד הדלקתי
זוהי מחלקה מיוחדת של סרטן השד שהוא נדיר למדי. השד נראה דלקתי בגלל צבעו האדמדם והטמפרטורה הגבוהה יותר שלו.
העור עשוי להראות כאילו הוא חרוץ בתעלות או בורות. זהו סרטן הנוטה להתפשט במהירות.
הישנות או חזרה
פירושו של דבר שהמחלה חזרה לאחר הטיפול. הסרטן עשוי לחזור בשד, או ברקמה הרכה של החזה (דופן בית החזה) או באיבר אחר בגוף.
סקירת אפשרויות טיפולים
כיצד ניתן לטפל בסרטן השד?
קיימים טיפולים לכל החולות בסרטן השד. ארבעה סוגי טיפולים נמצאים בשימוש:
*ניתוח – כריתה של הגידול בניתוח.
*טיפול בהקרנות – שימוש בקרני רנטגן בריכוז גבוה בכדי להרוג תאים סרטניים.
*כימותרפיה שימוש בתרופות להרוג תאים סרטניים. – תרפיית הורמונים: שימוש בתרופות המשנות את הדרך בה ההורמונים עובדים או הסרה (כריתה של איברים המייצרים הורמונים, כמו למשל השחלות)
תרפיה ביולוגית: שימוש בגוף עצמו להלחם בסרטן. השתלת מח עצם ותאי דם. שיטות אלו נמצאות בניסויים קליניים.
רוב החולות עוברות ניתוח להסרת הסרטן מהשד. בד"כ, בלוטות הלימפה של בית השחי מוסרות גם הן, והן נבדקות תחת המיקרוסקופ לראות אם יש בהן תאים סרטניים.
ניתוח לשימור השד (lumpectomy)
הוצאת הגוש מהשד ביחד עם מעט רקמה הסובבת אותו. בד"כ אחרי הניתוח משלימים את הטיפול על ידי מתן הקרנות לחלק השד שנותר. מרבית הרופאים מוציאים גם את בלוטות הלימפה בבית השחי.
מאסטקטומיה חלקית או סגמנטלית (partial or segmental mastectomy)
הסרת הגידול ביחד עם חלק מרקמת השד הסובבת אותו והריפוד שעל שרירי בית החזה מתחת לגידול. בד"כ בלוטות הלימפה בבית השחי מוסרות גם הן. המשך הטיפול ברוב המקרים, הוא מתן הקרנות.
סוגים נוספים של ניתוחים
מסטקטומיה טוטלית- TOTAL OR SIMPLE MASTECTOMY
כריתה מלאה של השד. לעתים מוציאים את בלוטות הלימפה בבית השחי.

כריתה ראדיקלית של השד (modified radical mastectomy)
זוהי כריתה של כל השד, בלוטות לימפה רבות בבית השחי, הריפוד על שרירי בית החזה ולעיתים חלק משרירי בית החזה עצמו. זהו הניתוח השכיח ביותר בסרטן השד.
כריתה רדיקלית של השד (נקראת לעיתים גם Halsted radical mastectomy)) היא הסרת או כריתת השד, שרירי בית החזה, וכל בלוטות הלימפה בבית השחי. במשך שנים רבות היה הניתוח הזה השכיח ביותר. כיום משתמשים בשיטה זו רק כאשר הגידול התפשט לשרירי בית חזה.

טיפול בהקרנות
זהו שימוש בקרני רנטגן בעוצמה גבוהה בדי להרוג תאים סרטניים ולכווץ גידולים. ההקרנות עשויות להגיע ממכונה מחוץ לגוף (הקרנות חיצוניות) או על ידי החדרת חומרים היוצרים קרינה (רדיואיזוטופים) דרך צינוריות פלסטיק דקיקות באזור בו נמצאו תאים סרטניים (הקרנות פנימיות).
כימותרפיה:
שימוש בתרופות להרוג תאים סרטניים. ניתן לקחת דרך הפה או על ידי זריקות לשריר או לוריד. טיפול זה נקרא טיפול סיסטמי מאחר והחומר חודר לזרם הדם, מטייל דרך הגוף ויכול להרוג תאים סרטניים באזורים אחרים בגוף – מחוץ לשד.
במידה והבדיקות הראו שהתאים הם בעלי רצפטורים (קולטנים) של אסטרוגן או פרוגסטון, יש לנקור בטיפול הורמונלי. תרפיית ההורמונים מיועדת לשנות את הדרך בה ההורמונים עוזרים לגידול לגדול בגוף. ניתן לעשות זאת על ידי מתן תרופות המשנות את הדרך בה פועלים ההורמונים או על ידי ניתוח – כריתה של איברים בגוף המייצרים הורמונים – כמו למשל השחלות. לאחר טיפול בתרפיית הורמונים, החולות צריכות להיבדק מידי שנה על ידי רופא, באזור האגן שכן טיפול זה מעלה את ההסתברות ללקות בסרטן הרחם.
כל דימום מהנרתיק – חוץ מדימום המחזור החודשי, יש לדווח לרופא המטפל.
גם כאשר המנתח הסיר את כל הגידול הנראה לעין בזמן הניתוח, עדיין יש להמשיך בקבלת טיפולי ההקרנות, כימותרפיה, או תרפיית הורמונים לאחר הניתוח בכדי להרוג תאים סרטניים שעשויים להשאר באזור. זהו טיפול מניעתי.
תרפייה ביולוגית – אימונותרפיה
זוהי שיטה המנסה לגייס את כוחות הריפוי הטבעיים של הגוף להלחם ולהרוס את התאים הסרטניים. שיטה זו משתמשת בכל החומרים המיוצרים על ידי גוף האדם או המיוצרים במעבדה, בכדי לעודד, לשקם ולאכסן את כוחות הריפוי הטבעיים של הגוף במלחמתו נגד המחלות.
השתלת מח עצם
זהו סוג של טיפול הנלמד עדיין בניסויים קליניים. לעיתים הגידול בשד הופך עמיד לטיפול בהקרנות ו\או כימותרפיה. במקרים כאלו ניתן להשתמש בכימותרפיה במינונים גבוהים מאוד. מאחר וכימותרפיה במינונים גבוהים מאוד עשויה להרוס את מח העצם, נלקח מח עצם מהעצמות לפני מתן הטיפול. המח עובר הקפאה, ולחולה ניתן הטיפול בכימותרפיה במינונים גבוהים ביחד או ללא טיפול בהקרנות. בשלב זה מפשירים את מח העצם הקפוא, ובמחט ישירות לוריד מחזירים לחולה את מח העצם במקום זה שנהרס מהטיפול. סוג זה של טיפול נקרא השתלה עצמית. במידה ומח העצם נלקח מתורם זר הרי שהטיפול נקרא השתלה אלוגנית.
סוג נוסף של שהתלה עצמית הוא השתלה של תאי דם ראשוניים (stem cells). דם החולה עובר דרך מכונה המפרידה את התאים הראשוניים (stem cells ) אלו הם תאים שאינם בוגרים אשר מהם מתפתחים כל תאי הדם בהמשך – שאר הדם מוחזר לחולה בחזרה בעירוי. הליך זה נקרא לאוקופרזיס (leukapherresis). הליך זה אורך בד"כ 3-4 שעות עד סיומו. תאי הדם הראשוניים מטופלים בתרופות בכדי להרוג תאי סרטן אפשריים, ואז הם מוקפאים עד ההשתלה בחזרה לחולים. הליך זה נעשה ביחד עם השתלת מח עצם עצמית וניתן לבצעו גם ללא.
סיכוי רב להחלמה יהיה אם החולה בוחר בבי"ח אשר מבצע השתלות מח עצם בתדירות של יותר מחמש השתלות מח עצם לשנה.
אופי הטיפול בהתאם לשלבי המחלה
הטיפול בסרטן השד נערך לפי אופי המחלה, שלב המחלה, גיל החולה, מצב הפריון שלה (האם היא עדין מקבלת את המחזור החודשי) ומצב בריאותה הכללית
נוכחות קרצינומה בצינורות הדקיקים ductal carcinoma in situ
במידה ומחלת החולה מוגדרת כנוכחות סרטן בצינורות הדקיקים, הטיפול יהיה אחד מהקטגוריות הבאות
- ניתוח משמר שד משולב בטיפול בהקרנות, עם או בלי תרפיית הורמונים.
- ניתוח לכריתת כל השד במלואו (total mastectomy) עם או בלי טיפול בהורמונים
- השתתפות בניסויים קליניים (clinical trials) המשווים ניתוחים לשימור השד וטיפול הורמונלי עם או בלי טיפול בהקרנות.